Thursday, October 16, 2008

יעוץ עסקי

הטיית אפיוני התופס - Perceiver Bias:
· הטיית התופס נובעת מאפיונים אישיים של האדם המשפיעים על התרשמותו מאנשים אחרים (הטיות אישיות)
· זברה. פסים שחורים או לבנים? אנשים לבנים עונים- לבן עם פסים שחורים. אנשים שחורים עונים- שחור עם פסים לבנים

· ביצירת רשמים לגבי אנשים אחרים, האדם מוטה מסכימות התפיסה הפרטיות שלו. לדוג' אדם המחזיק בסכימת מגדר ישים לב יותר בהתרשמות מאדם אחר לתכונות / התנהגויות שלו התואמות או סותרות את סכימת המגדר - ותכונות אלו יהוו את המרכיב העיקרי של ההתרשמות
· "סכמאטיות מגדרית"- אנשים הנוטים לשים לב לתכונות הנחשבות נשיות / גבריות- סטריאוטיפיות מינית
· מצב הרוח של האדם יכול גם להשפיע. לדוגמא מצב רוח שלילי יכול להוביל לתפיסה שלילית

הטיית האתחול - Priming Bias:
· יצירת הרושם על סמך אפיונים של האובייקט הנתפס (אדם אחר / חברה / מוצר) על -ידי הפרט תלויות בסדר הצגתן ו/או בהקשר בו הן נקלטות (סיטואציה, מידע קודם) – הפניית זרקור הקשב
· "אפקט הראשוניות"- הסדר בו האפיונים מתגלים (הסדר בו נקבל את המידע) יכול להשפיע על הרושם הנוצר לגבי האובייקט. מידע הניתן בהתחלה משפיע יותר ממידע הניתן בסוף. אנשים בונים סכימה- אם היא חיובית הם ינסו להסביר דברים שליליים בהמשך, בהתאמה לדמות החיובית שבסכימה ולהיפך- גיבוש רושם בתחילה (בסכימה) ונגיסה או חיזוק בהמשך
· "אתחול מוקדם"- חשיפה/ אזכור של תכונות מסוימות, שאינן קשורות לאובייקט שלגביו צריך לגבש רושם, מיד לפני הצגת האובייקט לראשונה משפיעה על הרושם שנוצר לגביו כאשר פוגשים אותו
· לדוגמא: מצב הרוח של מגבש הרושם (זו אינה תכונה) (מראיין במצב רוח רע ייטה לראות את המרואיין באור שלילי יותר, ולהיפך), הרגשה אישית (שאינה קשורה לנתפס)
הנהלת חשבונות
· מצב רוח חיובי- נטייה להעריך סיכונים כפחות סבירים. נטייה לשימוש ביוריסטיקות (סטריאוטיפים – יוריסטיקה)
· מתקשר לאפקט העיגון
· הסטת קשב לעניין שאינו קשור יכולה להשפיעה על התפיסה

הטיית אפיוני המטרה - Target Bias:
· הטיית הנתפס (אובייקט המטרה) שלגביו מגבשים את הרושם
· בולטות של אפיונים מסוימים של האובייקט לגביו צריך לגבש את ההתרשמות - אפיונים מסוימים (שלא קשורים לתכונה המגובשת) בולטים לתופסים יותר מאחרים ומשפיעים יותר על ההתרשמות
· לדוגמא: צבע מכשיר בולט- אינו קשור לתכונה הנדרשת, אך ישפיע על תפיסת המכשיר. (פני תינוק / פני מבוגר)
· "אפקט ההילה"– הנטייה של אפיון אחד בולט להאיר/לצבוע את ההתרשמות מאפיונים אחרים. לדוגמא: ברגע שמוספת התכונה 'קר אופי' לרשימת תכונות של אדם (לדוג' -חכם, דייקן, זריז), התכונות הקודמות מפורשות לאור התכונה הזו באופן שלילי, ולהיפך כשמוספת התכונה "חם". הוספת תכונה שלילית תשפיע יותר על סדרה חיובית קודמת (ביותר מערכה) מהוספת תכונה חיובית לסדרה שלילית קודמת (א-סימטריות של תכונה)
· אדם חם / קר, אדם מופנם / מוחצן
· מראה חיצוני, פני תינוק / פנים מוארכות, הליכה זקופה / שפופה (בטחון עצמי), השפעת גובה השולחן (בראיון – בטחון עצמי)

הטיית האישוש (הטיה כללית):
· אחת ההטיות החזקות ביותר. נטייה לפרש אינפורמציה כתומכת בהשערות המקוריות שלנו (גם אם היא ניטרלית)

הטיות בקבלת החלטות הנובעות מצרכים של ה"עצמי"- "SELF"
אימון עסקי
· כיום, חקירת הקשר בין קבלת החלטות ורגשות, הטיות שיש לנו לגבי עצמנו, צוברת תאוצה
· תהליך קבלת ההחלטות מונע דרך הטיות שיש לנו כלפי עצמנו (הערכה עצמית וכו')
· "SELF" (העצמי)- משקף את סך האמונות (קוגניציה) שיש לנו לגבי עצמנו (אידיאליסט, קשוח וכו'). את סך הרגשות (רגש) שיש לנו לגבי עצמנו (לדוגמא: הרגשה ביחס לאפיונים / תכונות שלי). וההתנהגויות (התנהגות) שאנו משתמשים בהן, כדי לשקף עצמנו (להתבטא)
· 10 הדברים הראשונים שעולים בראשנו, הם ה- "SELF" שלי בזמן נתון
· שיוכים ("קבוצות") אפיונים אישיים: תכונות, אפיונים פיזיים, רכוש, אבסטרקטים (מופשטים)
· ככל שמתבגרים, מתייחסים יותר לשיוכים קבוצתיים



"בהירות עצמית"- "SELF CLARITY":
· עד כמה האפיונים שלנו (תיאור עצמי) תואמים את ה"אני" האמיתי שלי (יכולת התיאור). עד כמה יש לאדם מושג לגבי העצמי שלו (התנהגות, מחשבה, רגש)
· ככל שהתוצאה (בשאלון) יותר גבוהה, כך האפיונים שלנו תואמים את הרגשתנו (זהות עצמית)
· מתוך הנחת מוצא, שעקביות מראה על היכרות עצמית גבוהה יותר (מדידת ה"בהירות העצמית" ע"פ עקביות)
· מתאם הפוך עם נוירוטיות – עצבנות, חוסר שקט
· קורלציה לשביעות רצון מהחיים- בהירות עצמית גבוהה
· הנחות (לא הוכח): ככל שהבהירות העצמית תהיה גבוהה יותר, כך האדם יהיה שלם יותר עם ההחלטות שיקבל. ככל שהבהירות העצמית תהיה נמוכה יותר, עדיף לאדם להחליט החלטות לזמן קצר
· אחד המשתנים שנמצא קשר בינו לבין בהירות עצמית, הוא הערכה עצמית
- (שאלון- הערכה עצמית): הממוצע באוכלוסיה (35-37) גבוה מהממוצע בסקאלה (30)

איך נוצרת (מתגבשת) הערכה עצמית?
· פידבק מהחברה- אינטראקציה סימבולית- הצורה בה אנו מפרשים את הפידבק מהחברה, היא מה שיקבע את ההערכה העצמית (הפרשנות לפידבק). קיימת טענה כי ההערכה העצמית נובעת מהפידבק עצמו
· ביצועים התואמים לציפיות
· השוואה חברתית- אנו מסתכלים על המיקום שלי בדברים שחשובים לי ביחס לחברה
· ילדות (פסיכולוגיה קלינית)- הערכה עצמית נקבעת בגיל צעיר (אהבה בלתי מותנית מההורים)
· אישיות

התיאוריה של טורי היגנס (1984):
· התיאוריה הרווחת כיום
· הערכה עצמית נקבעת ע"י האני ה"ממשי" (actual)- כיום בפועל, והיא מורכבת מ: ציפיות, אידיאלים (ideal self) ביחס / לעומת הדרישות הנתפסות מהחברה / מעצמי (המשמעותיות לגבי)
· היכן אני היום ביחס לאידיאל שלי
· נקבעת ע"י סכום המרחקים (הפער) בין האני הממשי בפועל לבין הציפיות, האידיאלים והדרישות הנתפסות. ככל שהפער יותר גדול, כך ההערכה העצמית יורדת (אני ממשי - {ציפיות, דרישות})
· שיפור ההערכה העצמית ע"י: הורדת סטנדרטים ו / או העלאת ה"אני" הממשי
· המטרה היא, לקבל החלטות שישפרו את ההערכה העצמית (הטיות לשיפור ההערכה העצמית):


"אופטימיות נאיבית":
· אנשים מעריכים שהסיכויים שלהם טובים יותר מהסיכוי הידוע לגבי האוכלוסייה:
· "לי זה לא יקרה" (ללקות בסרטן / למות בתאונת דרכים / להיכנס להריון ללא שימוש בגלולות)
החזרי מס

SELF SERVING BIAS:
· הטיה בשירות העצמי (גורם למסקנות מוטות)
· ייחוס כישלונות לגורמים חיצוניים. ייחוס הצלחות לגורמים פנימיים
· בעיה לביקורת העצמית הבונה- אין הפקת לקחים טובה

השוואה כלפי מטה:
· עדיף להיות "ראש לשועלים"
· השוואה לקבוצות פחות טובות (אנשים שאנו יודעים שהם פחות טובים)
· נותן תמונה לא אמיתית. יכול לגרום להורדת סטנדרטים
· לא כל כך שלילי מבחינת השלכות
ייעוץ עסקי

הכשלה עצמית:
· מנגנון מסוכן יחסית- בשל ההשלכות
· נמדדה בקשר לביצוע
· "לא הצלחתי כי לא התכוננתי". כאשר מרוב פחד שלא אצליח, מלכתחילה אני עושה דברים שמכשילים אותי- להכנת תירוץ (בעיקר לפני קבלת החלטה)

BIRG, הזדככות בתהילת אחרים:
· חבר מוצלח- אני מוצלח
· החלטה ללמוד במוסד מסוים בשל התדמית שלו